ערבי נחל
עוד יש לתרץ קושית הרמ"ע, כי מדת מעביר ראשון היינו מדת יכבוש עונותינו כרי אליעזר דאמר בפ"ק דראש השנה (דף י"ז.) כובש ופירש"י מטמין העון הראשון יעוין בדברינו בפ' וירא בפסוק ויאמר ה' זעקת סדום כו' וכתבתי שם בשם של"ה דמדת כובש או נושא אינו בחנם אלא אם כן האדם יש בו מדה זו שהוא נושא עון, ר"ל שעונות שעשה הם אצלו גדולים מאד על דרך וחטאתי נגדי תמיד (תהילים נא, ה) וכובש הזכיות ע"ש. וכבר ידוע מ"ש המפרשים מדוע דוד בשתים ועלתה לו ושאול באחת ולא עלתה לו (יומא כ"ב:), כי דוד המלך ע"ה השיב לנתן (שמ"ב יב, יג) חטאתי לה' והיה החטא גדול בעיניו לא ביקש התנצלות על מעשהו, אדרבה, אמר וחטאתי נגדי תמיד, מה שא"כ שאול ע"ה אמר לשמואל (שמ"א טו, כד) חטאתי כי יראתי את העם וביקש התנצלות להקטין החטא. וכן הענין באדם הראשון היותו יציר כפיו ית"ש היה מהראוי כאשר שאלו ה' המן העץ כו' אמור יאמר אמנם חטאתי, ולהיות החטא רב בעיניו ואז לא היה נענש כלל כפי מדת כובש דהיינו מעביר ראשון ראשון. אבל הוא השיב האשה אשר נתת עמדי אמר התנצלות להקטין חטאו, ולא עוד אלא שתלה הענין בו ית"ש כאמרו אשר נתת ולכן אין נוהג בו מדת מעביר ראשון. ולז"א כי שמעת לקול אשתך ר"ל על התנצלות שלך שהתנצלת בזה כי שמעת לקול אשתך, אבל בזולת זה לא היה נענש כי היה מעביר ראשון ראשון וק"ל.